ישיבה בעמידה?!

האדם היושב

ישיבה ממושכת בעבודה המשרדית שלנו היא האיום החדש על הבריאות שלנו. העובד הממוצע מעביר את מחצית יום העבודה בישיבה מול מחשב, והיום אנו יודעים שישיבה ממושכת מאוד לא בריאה ומגדילה את הסיכון להתקף לב, סרטן, סוכרת והשמנת יתר. התופעה אפילו זכתה לשיום: "אורח חיים יושבני" Sedentary Lifestyle – אבחנה שסיפק ה-AMA ארגון הרופאים הגדול בארצות הברית, שהמליץ למעסיקים ולעובדים למצוא חלופות, כמו עמדות עבודה בעמידה וכדורים איזומטריים לישיבה (כדורי פיטבול המוכרים בעיקר ככיסא לנשים בהיריון).

ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית של המוסד לבטיחות וגיהות, התייחסה לנושא בכתבה של ענבל אורפז ואמיתי זיו בדה-מרקר: "ישיבה ממושכת במשרד או ברכב מעבירה עומס מוגבר למפרקי הגב, לרבות הדיסקים הבין־חולייתיים, הרצועות והשרירים, ומהווה גורם סיכון ידוע להיחלשות השרירים ולפגיעות גב". ומוסיפה בהשלכות גם את ההפסד ברמת הארגון: הנזק נגרם לא רק לגופם של העובדים והשלכות הישיבה פוגעות למעשה גם בארגונים שמפסידים ימי עבודה וסובלים מירידה בפרודוקטיביות של העובדים.

עבודה בעמידה – יותר פרודוקטיבית

עמידה מעת לעת לאורך יום העבודה מעודדת זרימת דם מוגברת לאורך כל יום העבודה, מסייעת למנוע עייפות ומגבירה את הפרודוקטיביות. רבים וטובים נהגו לעבוד בעמידה, ביניהם - לאונרדו דה וינצ‘י, בינימין פרנקלין, ווינסנט צ‘רציל, המינגווי, וגם "משלנו": בחדר העבודה של ש"י עגנון, ניצב כן צר וגבוה, שעליו נהג עגנון לרכון ולכתוב, וכמובן... אבי הרוחני אליעזר בן יהודה שנהג לעבוד בעמידה (בתמונה כאן אתם רואים את שולחן העבודה שלו).

כיום, התופעה של עבודה בעמידה, הולכת והופכת יותר ויותר נפוצה וניתן להבחין בה בקרב מתכנתים, אדריכלים, מהנדסים, מעצבים ואנשי תוכן - שכבר כמעט לא יושבים במשרד, אלא התחילו לעבוד בעמידה.

חוקרים מאוניברסיטת טקסס גילו שהעובדים שנהגו לעבוד תוך כדי עמידה, חשו בנוח יותר משום שהם נעו כל הזמן ושהיעילות שלהם גברה. על פי ממצאי המחקר, עובדים במרכז שירות טלפוני שעבדו בשולחנות שיכולים להתאים גם לעמידה וגם לישיבה, הפגינו יעילות גבוהה ב-46% מאלו שישבו בשולחן עבודה רגיל, גם אם היה להם פחות ניסיון (מקשרת הנה את הכתבה בכלכליסט, בה תוכלו לקרוא עוד על זה).

ישיבה בעמידה

לפני מספר שנים נכנס לעולם העסקים הטרנד של "ישיבות בעמידה". אחד מחבריי שהוא מנהל באלביט, סיפר לי שהם עברו בזמנו מישיבות בוקר במתכונת של שעה וחצי בישיבה, למתכונת של חצי שעה בעמידה. מעבר לכך שכול ראשי הפרויקטים התכנסו לומר את העיקר בצורה ממוקדת ולכולם נחסכה שעה יקרה ביום, הוא שיתף גם בחוויה שלו כמנהל שעומד בראש הישיבה, שמצא שהיתרון העיקרי מעבר לחיסכון בזמן הוא שהעיקר מתחדד לו בצורה בהירה יותר שמקלה עליו גם בקבלת ההחלטות.

במקור, מאחורי גישת הישיבה בעמידה עומדת ההבחנה שהחלטות חשובות והברקות פורצות הדרך מושגות לא אחת בשיחות מסדרון חטופות. לעומתן, ישיבות מרתוניות מבזבזות זמן עבודה יקר בחוסר אפקטיביות.

ד"ר מוריה לוי כותבת על זה בבלוג שלה וממנה למדתי ש"ישיבות בעמידה" (stand-up meetings) היא שיטה ששורשיה נעוצים במועצה המלכותית בבריטניה, שם הדיונים התקיימו, ועדיין מתקיימים - בעמידה. מדובר בדרך כלל בישיבות קבועות בכל יום באותה שעה, האורכות 5-15 דקות.

ישנן מספר מתודולוגיות לניהול ישיבות אלו למי שרוצה להרחיב – כמו למשל ישיבות בסגנון Daily Scrum - פגישת צוות יומית קצרצרה שבה כל אחד מחברי הצוות את ההתקדמות, העבודה המתוכננת וקשיים אפשריים. הפגישה מתקיימת לרוב בעמידה.

פגישה בהליכה

ואם כבר עברנו מפגישה בישיבה לפגישה בעמידה.. אז למה לא לעבור כבר לישיבה בהליכה, בעצם? לפגישות המתבצעות תוך כדי הליכה יתרונות ברורים: הן נעימות למשתתפים, מרעננות, מקימות אותנו מהכיסא, מסירות חסמים ומצמצמות הסחות דעת כמו מיילים או אנשים שמתפרצים למשרד. מחקר שערכו באוניברסיטת סטנפורד מצא גם שהליכה מעודדת חשיבה יצירתית יותר (לקריאה נוספת).

פגישות בהליכה (Walking meetings) הן נפוצות מאד בלינקדאין, למשל. בכל יום נתון ניתן לראות עובדים מסתובבים ומדברים לאורך שביל האופניים במטה החברה בקליפורניה. לוקח בין 20-25 דקות להקיף את המסלול, כך שהוא מושלם לשיחה פנים מול פנים של חצי שעה עם חבר לעבודה. תומכים בולטים בפגישות בהליכה, הם מארק צוקרברג, מייסד טוויטר ג'ק דורסי ונשיא ארה"ב ברק אובמה.

עוד על פגישת הליכה תוכלו לצפות בהרצאת TED הבאה:

האיזון, כמו בכל דבר

אני באופן אישי חשה אי נוחות מול התופעה הזאת. אני מתעייפת רק מהמחשבה על הרעיון של עבודה בעמידה... לעד אעדיף ישיבה על פני עמידה, אבל... להתעלם מהתופעה אי אפשר.

"הבעד" מאוד ברור כאן:

- פרודוקטיביות (על זה כמעט אין עוררין, כי המספרים משמעותיים),

- מיקוד ושיפור הריכוז,

- קבלת החלטות יותר נוחה,

- צמצום נזקי ישיבה ממושכת ומזיקה.

אבל ביישום, לכל מי שבעניין, כדאי גם לקחת בחשבון את המשמעויות ולמנן זאת בהתאם. כן, המינון גבירותיי ורבותיי, המינון.. כמו בכל דבר בחיים - רק בואו ננסה לתת לו סימנים, תוך שנבחן את שיקולי "הנגד" העיקריים שעלו פה ובין השורות:

1. שילוב עמידה וישיבה במהלך היום שלנו -

הרעיון של עמידה מול מחשב נשמעת לרובנו כמו חוויה של אי נוחות. מעבר לאי נוחות, זה יכול להיות גם לא בריא ולייצר נזקים של עמידה ממושכת אם לוקחים את זה קצת רחוק מדי. אם ניקח כדוגמה אנשים שעובדים בעבודות המחייבות אותם בעמידה ממושכת, כמו קופאים בסופרמרקט - סובלים גם הם מבעיות בריאות כמו כאבי גב, כאבי רגליים, היווצרות דליות ברגליים ומחלות לב וכלי דם. כך שבהקשר זה הייתי ממליצה להגביל את הישיבות והמשימות בעמידה לפרקים מוגבלים.

2. ישיבה בעמידה זו הצהרה ערכית -

האווירה שעולה מישיבות בעמידה והרעיון שעומד מאחוריהן – היא אווירה של פורמליות ויעילות, שיכולה לבוא על חשבון ערכים כמו נינוחות ומשפחתיות. בעניין זה הייתי ממליצה על החלטה במה לעבור לישיבה בעמידה ומה נשאר בצורה המסורתית של ישיבה, למשל – בעדכוני בוקר יומיים של צוות שעובד יחד, זה יכול מאוד לעזור, כל אחד בתורו אומר בקצרה את עיקרי הדברים ומתפזרים במהירות כל אחד לעבודתו. בישיבות של סיעור מוחות וקבלת החלטות מורכבות יותר – נראה לי שעדיף ישיבה בפורמט הרגיל של ישיבה.

3. תדירות עמידה שתעשה את העבודה -

נזקי עמידה או ישיבה ממושכות יכול להיות מטופל בשילוב של קצת מזה וקצת מזה לסירוגין, במינון שמצד אחד ישבור את הישיבה הבלתי סופית ומצד שני לא יזיק לבריאותנו בכיוון ההפוך. במחקר שפורסם בכתב העת BMC Public Health בשנת 2015, נמצא שמעבר מישיבה לעמידה במקום העבודה במשך שעה ו־20 דקות ביום מביא לשיפור ברמת הכולסטרול הכללי בדם.

4. הפסקות, חבר'ה, הפסקות! -

לא אוכל שלא לחזור כאן על ההמלצה שלי לעבדים המודרניים שאנחנו: לקחת הפסקות!לדברי החוקרים, לאחר ישיבה רצופה של שעתיים מואט קצב זרימת הדם ועולות רמות הסוכר והכולסטרול בו. הפחתה של שלוש שעות ישיבה ביום עשויה להביא להארכת החיים בשנתיים. לא הייתי נכנסת ללחץ עם הנתון, אבל ודאי כן לקחת לתשומת ליבנו, ואחרי כתיבה ממושכת והעלאת עשן במשרד, פשוט לקחת הפסקה. לקום, להתמתח, להתרענן. לטובת הגוף והנפש, וכן – גם לטובת הפרודוקטיביות.

5. טיפים בארגונומיה בסיסית -

קצת על התשתיות הנדרשות, על שולחנות עמידה והאמצעים שיכולים לעזור – ניתן לקראות גם בסרטון הבא שהופק ע"י דה-מרקר. בסוף הסרט דלית בן טובים, יועצת ארגונומית נותנת גם כמה טיפים לאיך לעשות זאת נכון, גם כשאין לנו תקציבים של חברת הייטק ובא לנו עמדה כזאת למי שעובד מהבית:

אם בכל זאת בחרתם להתיישב על הכיסא שלכם, פשוט לשבת ולעבוד, היכנסו לקרוא את ההמלצות של קופת חולים לאומית.

אציין כאן כמה טיפים שאהבתי, כאלה שנראים לי סופר-פשוטים ליישום:

- לקום כשיש טלפון ולדבר בעמידה;

- להיות פעילים במהלך הצפייה בטלוויזיה - מתיחות, או לחבר הליכון בחדר כושר עם טלוויזיה;

- לקום מהכיסא כל חצי שעה לצורך תנועה;

- עלייה במדרגות במקום במעלית;

- חנייה רחוקה ממקום העבודה;

- "פגישות" בהליכה.

בנוסף תוכלו למלוא באתר שלהם גם תרגילי תנועה ומתיחות מומלצים, לביצוע בעמידה ליד השולחן.

רעיונות נוספים?

על הכותבת:

טלי סגל, סגן-אלוף במיל', מנכ"לית, מייסדת, יועצת ומרצה בכירה ב"בו בזמן" - בית התוכן לניהול זמן בעולם העבודה החדש.

באה לעשות לכם סדר במשימות ובראש - לבחור נכון, להספיק יותר ובנחת....

בו בזמ"ן היא לא רק שיטה לניהול זמן, אלא שיטה לתפירת שיטה אישית לניהול זמן עבור המשתתפים.

בא לכם לפגוש אותנו ולקבל מכל הטוב הזה שיש לנו לתת לכם?

לקהל הרחב (לפרטיים+מארגונים):

לגרסת העמוקה - לפצח את נושא ניהול הזמן שלכם לאחת ולתמיד, ולבסס הרגלי ניהול זמן שיקדמו אתכם בכל תחום בחיים, קורס מאסטר לניהול זמן - התוכנית הכי יסודית ואפקטיבית שקיימת כיום בארץ.

לגרסה הקלילה - קורס דיגיטלי (3 פרקים מוקלטים, סה"כ 10 שעות לימוד) - ראו בחנות שלנו דיגיטלי עם טלי.

לארגונים:

להזמנת הרצאות וסדנאות לארגונים או לקבלת הצעת מחיר:

כתבו לנו בדוא"ל: talisegal@bobazman.com

או בטלפון: טלי - 052-9276510, תמי - 054-8142600

או פשוט להשאיר הודעה בוואטסאפ או באתר ונחזור.

היכנסו להתרשם וללמוד גם באתר האינטרנט שלנו בתוכו תוכלו לקרוא גם המלצות של משתתפי ההדרכות של בו בזמן.

הדף שלנו בפייסבוק: "בו בזמן – הדרכות ניהול זמן מבית טלי סגל"

ואם בפייסבוק עסקינן - אם אתם עדיין לא חלק מקהילת ניהול הזמן שלנו "להספיק יותר ובנחת"... אז קדימה!

כרגיל.. מאחלת לכם "לבחור נכון, להספיק יותר, ובנחת" :)